Edge of Rothschild Boulevard
home/projects/Edge of Rothschild Boulevard

קצה השדרה, הינו פרויקט שהוא הזדמנות למרחב ציבורי עירוני: מקום שמאפשר עצירה ורגיעה מהאינטנסיביות וההמולה העירונית, ‘אי של אתנחתא’ – מקום של ישיבה ושהות, מקום של התבוננות, ובו בזמן מקום שמאפשר התקהלות, התגודדות והתכנסות בקנה מידה מגוון. המשך וקצה לשדרות רוטשילד – חלל שהוא סוף שדרה, וגם כיכר – ללא תנועה כלי רכב, פתוח לציבור, תשתית למגוון שימושים ופעילויות.

עקרונות העיצוב –

עוצבו מגוון חללים לישיבה – ספסלים רחבים וארוכים, כסאות בודדים או בזוגות, ספסלים בקרבת שביל האופניים והזדמנויות ישיבה נוספות.

ניטעו 29 עצי סיגלון גדולים (על אף הקושי ההנדסי שכרוך בנטיעת עצים מעל חניון תת”ק), אשר נבחרו מבעוד מועד, וגודלו במשתלה על מנת לטעת אותם גדולים  ורחבים ככל הניתן. עצים אלו עתידים להגיע לגדלים משמעותיים (היקף נוף כ-10 מטר, גובה עץ 10-15 מ’) ולאפשר ישיבה בצל.

רוצפו שטחים במגוון טקסטורות מופשטות, על מנת לייצר תשתית ופלטפורמה לתושבים ואזרחים לקיים פעילויות והתכנסויות בסדרי גודל שונים (ישנו שבט צופים שעושה שימוש בשבת בבוקר בכיכר ‘קצה השדרה’ ורואה במרחב זה מקום שמאפשר להתכנס בקבוצות קטנות לפי הגילאים השונים, ובקבוצה גדולה אחת; תושבים ועובדים מהאזור אוכלים ארוחת צהריים במרחב זה תוך שימוש בספסלים; בעל קיוסק המיצים בקצה הצפוני עושה שימוש בריהוט הרחוב שהוצב בחזיתות; אנשים רבים הולכים מ- ואל נווה צדק וכיו”ב).

סומן שביל אופניים ברוחב של 3.2 מ’ שמהווה שביל חיבור חשוב ומשמעותי, ומעבר בטוח לאופניים בין רוטשילד לנווה צדק וליפו. השביל מתפקד ופעיל מאוד כבר בהווה.

יצירת האומנות ‘פסיפס תולדות תל אביב’, הובאה לכיכר ‘קצה השדרה’. מדובר בעבודת אומנות היסטורית רבת חשיבות, המוכרת ומתועדת ככזו ומתארת את תולדותיה של העיר. תפקידה ב’קצה השדרה’ ליצור משמעות חדשה במרחב (למרחב עצמו ולעבודת האמנות) – יצירת קשר מורשת בין החדש (בניית מגדלי המגורים) לישן (תולדותיה של העיר) ובין תל אביב המתחדשת לנווה צדק.

לקוח:
תל אביב יפו

שטח:
3.5 דונם, רוחב 30 מ'

שנה:
2013